(מקווה שבחרתי בקטגוריית הפורומים הנכונה...)

[אהרן]

מה מגניב? בתור ילד הסתכלתי על הספר הזה בעין עקומה במיוחד....דמיוני בטירוף מפחיד....

ואני בתור איש בוגר עדיין מסתכל על זה כך.

[איש הקוקוס המוזהב]

חחחחחחח...........הבגרות רק הוסיפה לזווית העקימות.....
(כך משפט כמו-"קורפ ראה את הטיל מבליח מולו, זינק ונתפס בסורגי חלון הרכבת הדוהרת....)
אולי אחייני בן השבע יהנה מזה....

[אהרן]

חחחחחחח...........הבגרות רק הוסיפה לזווית העקימות.....
(כך משפט כמו-"קורפ ראה את הטיל מבליח מולו, זינק ונתפס בסורגי חלון הרכבת הדוהרת....)
אולי אחייני בן השבע יהנה מזה....

אחיין שלי בן השלש כבר נגעל מזה.

מממממ, אולי זה בגלל שהוא לא יודע לקרוא???

[SiSO]

השליח מנבצ'יק זה ספר קאלט, קלאסי, שיש לו מעריצים רבים מכל מיני גילאים דווקא בגלל שהוא מטורף מאוד, סהרורי, וחייתי (סליחה חיית, אין קשר אליך, למרות שאתה אחד מהם). הספר הזה הביא סוג של רוח חדשה ומאוד שונה בספרים. עד לאותה תקופה (ואולי עד היום מחוץ למעגל הספרים של נחמן) ספרי מתח הם בעיקר דיבורים ודיאלוגים ושיחות מתישות. קחו כל ספר מתח ותגידו כמה אחוז פעולה וכמה אחוז דיבורים? קדימה, תוציאו ספר מהארון ותחשבו...
הספר הזה (השליח) הוא פעולה מתחילה ועד סוף באופן מופרע במיוחד שלכד את ליבם ודעתם של הרבה קוראים שחיפשו סוג של פורקן ולא מצאו את זה בשום ספר רק בספר הזה.

תגידו מה שתרצו - מטורף, משוגע, מגעיל, חולני, אלים, מרושע, מצחיק, מגוחך, ילדותי = כל זה נכון............. ודווקא זה מה שעושה אותו כ"כ מיוחד ושונה.

[איש הקוקוס המוזהב]

יש בזה משהו, אבל צריך לתת לטירוף עטיפה הגיונית, שזה מה שהוא עשה בספריו הבאים.

[אהרן]

יש בזה משהו, אבל צריך לתת לטירוף עטיפה הגיונית, שזה מה שהוא עשה בספריו הבאים.

בספר שנמצא בביתי אין בכלל עטיפה.

[איש הקוקוס המוזהב]

מסכן.... בעצם לא......הגרפיקה שם מזעזעת...

[מבשרת]

מה מגניב? בתור ילד הסתכלתי על הספר הזה בעין עקומה במיוחד....דמיוני בטירוף מפחיד....

זה גרם לך לזכור אותו;)

[אהרן]

זה גרם לך לזכור אותו;)

לי זה גרם להחביא את הספר עמוק בפח האשפה.




אופס...

[SiSO]

וואיי וואיי!!!

אני הולך לשנות את הכותרת:
"אשכול הקטילות הגדול של השליח מנבצ'יק"