שליטה עולמית-פרולוג

דיונים אודות מאמרים מאת נחמן גרשונוביץ המתפרסמים בספרא וסייפא וברחבי הרשת.
פרולוג

בית האבן החד קומתי, בלט בגאון במרכזה שלהגינה המטופחת ורחבת הידיים. שורות של דקלים ניצבו כחיילים במסדר משני צידי המבנה, נעים קלות ברוח החורפית. ווילונות קטיפה כבדים נשפכו בנדיבות על חלונות הבית, כך שעין זר לא תוכל לבלוש פנימה. בתוך הסלון המוסק על ספת עור כבודה, התפרקד בנינוחות גדי. רגליו פשוטות קדימה, זרוקות על השולחן הסלוני הנמוך המצופה בטבלת זכוכית מבהיקה. בתוך אוזניו של גדי היו תקועות זוג אוזניות 'אודיו טכניקה' ששידרו אליו את המתרחש בחווילת הדופלקס שממול. "כמה הוא הביא?" נשמע קול גרוני, "עשר מיליון ירוקים" השיב קול באס. גדי דחף לפיו מסטיק בטעם פפרמינט, בעודו משרבט מספר מילים במכיר הטאבלט המשודרג שלו. " אנחנו צריכים לתחקר את האחיין..." דיבר שוב הבאס. "כבר דשנו בזה..." הגרוני כחכח בגרונו וירק. "אולי נזוז עכשיו ונסיים ת'עסק?" הציע מיסטר באס, "אתה יודע מה..." היסס לרגע חברו, "סבבה בא נזוז! אני כבר אאדכן את עידו בדרך..." נקישות הליכה חפוזות נשמעו. גדי זינק ממקומו, פתח את דלת האלון הכבידה, רץ לאורך השביל המרוצף והחלקלק ממטח הגשם האחרון-וזינק אל תוך רכב מאזדה 3 פשוטה ועממית. באותו רגע, נפתחה דלת הדופלקס, ושני ברנשים חנוטים במקטורן עור שחור יצאו במהירות, ונבלאו אל תוך מרצדס מקלרן לבנה ונוצצת. שני הרכבים הותנעו בבת אחת, והמרצדס גלשה בנינוחות במוד הרחוב המרוצף באבני מוזאיקה קטנות. לאחר דקה, השתלבה אף המאזדה בתנועה והחלה לעקוב אחר המרצדס שפנתה לרח' חיי-טייב ומשם לשאולזון. בפינת הרחובות שאולזון וקצנלבוגן, בדיוק ליד ביהכנ''ס 'אמרי שפר', נעצרה המרצדס בחריקה. המאזדה פנתה לרח' קצנלבוגן, וחנתה בחנייה הראשונה שנקרתה לה. משם עקב גדי אחר מעשי המרצדס. לאחר מספר דקות יצא מאחד הבניינים הסמוכים נער כבן 15, שהתכוננן להכנס לבית הכנסת. מתוך המרצדס נשלחה יד שסימנה לו להקרב רגע. הנער התקרב בהיסוס, ולגדי היה נראה שיושבי הרכב שואלים אותו משהו, אך בלית מכשירי-ציטוט במרצדס, הוא יכל רק לנחש. ולפתע, מבלי שתהא לגדי שהות למצמץ, נמשך הנער בחוזקה אל תוך המרצדס שהתרחקה מהמקום בחריקה. גדי העביר הילוך, וזינק בעקבות המרצדס שהספיקה לפנות לרח' ניסים, ומשם לכנפי נשרים לכיוון גבעת-שאול. תוך כדי נהיגה, פקד על המחשב המותקן בקונסולה המרכזית, להעביר תמונת לוויין של חצר ביה''כ. כשהתמונה נראתה, הריץ גדי את הסרט אחורה, עד שנראה הנער המשוחח עם שני הברנשים. גדי בחר בסמן דמוי כוונת וסימן בעזרתו על קודקוד הילד, וכשזה הושחר-הקיש "אתר פרטים". סרגל שקוף התמלא לאיטו בכחול, ולבסוף נראו על הצג הפרטים. גדי רצה לעיין בהם, אך המרצדס פנתה לפתע לרחוב הכביש המוביל לקריית הממשלה. גדי שבר בחוזקה ימינה, ואז התרכז במסך שפרטי הנער ריצדו עליהם בכתב מרובע וצפוף. שם: שלמה גבריאל הורביץ. גיל: 16. תאריך לידה: 93\02\21. מגורים: רח' קצנלבוגן 4, הר-נוף, ירושלים, ישראל. מספר זהות: 9\19425622. מקום לימודים: ישיבת 'מעלות היראה', רח' וולוז'ין 12, בני ברק. שאר הפרטים כבר לא עניינו אותו, הוא החל להבין מה הסיבה שהנער נחטף, אך לא היה לא ביסוס מלא לדבר. הוא סגר את החלון בזמזום וחזר להתרכז במרצדס ששעטה ברח' רופין, עשתה סיבוב גדול וחנתה בתחתית 'גן הוורדים'. גדי חנה לאחר כשלושים מטר, ועקב אחר הנעשה. מתוך המרצדס יצאו שני הברנשים, כשביניהם מהלך חיוור הנער-שלמה. בעינו החדה הבחין גדי בבהירות בבליטת האקדח מתחת למקטורן, שבעטייה לא עשה שלמה בעיות. גדי חיטט לרגע בתא הכפפות, ושלף חולצת טריקו אדומה של גולף, משקפי שמש ספורטיביים וכובע בייסבול. הוא חבש אותם בזריזות ,יצא מהרכב והחל בהליכה חפוזה אחר הברנשים שהסתובבו בין שבילי הגן, מעפילים לאזור העליון. לאחר כמה דקות, הגיעו החוטפים למנחת, שעליו נח בשלווה מסוק ביוקייז 305. השלושה נבלעו במסוק שנדלק בטרטור רועם. גדי רץ משתופף בזהירות מאחורי המסוק, ליד פתח החירום. הוא שלף מכיסו וו פריצה, ובמיומנות של שנים פרץ בשניות את הפתח. מדחפי המסוק החלו להדוף באוויר בעוצמה, עוד רגע קט והם ממריאים. הוא דחף את עצמו פנימה וסגר בשקט את הדלת. המסוק המריא. גדי מצא את עצמו מאחורי שני טורים של מושבים, כל אחד של שלושה מושבים. במושב הראשון ישבו שני הגנגסטרים וביניהם רועד כעלה נידף-שלמה. גדי הרומם מבלי להשמיע רחש, והוציא מכיסו שני אקדחי זיגזאואר משופרים. הוא כיוון באדישות של אקדוחן מיומן את האקדחים אל ראשם של השניים, ולחץ בבת אחת על ההדק. רשף אדום נראה סביב הקנה בשעה שהכדורים פילחו את ראשיהם של שני הפושעים שנשמטו על הריצפה. בשל המשתיקול המובנה, לא שמע הטייס את היריות והמשיך לדבר בנחת בקשר. שלמה הסתובב באחת, ועיניו נפערו בתדהמה למראהו של חובש כובע, עומד כששני אקדחים מעשנים בידיו. גדי חשף שני טורים של שיניים לבנות כשחייך ולחש לעצמו "ולחשוב שהתמים הזה הוא בנו של טרי גאודמן..." גדי ירק את המסטיק.
סמל אישי של המשתמש
איש הקוקוס המוזהב
משתמש מתקדם
 
הודעות: 107
הצטרף: ו' ינואר 11, 2013 4:15 am
מיקום: איפשהו בין שביל החלב, לסיר שגלש...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחממממממממממממממממממווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד :idea: :idea: :idea: :idea:
אני במתח
אני חושב משמע אני קיים(רנה דקארט)
מנחם
מנחם
 
הודעות: 32
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 10:46 pm

את האמת בלי לפגוע רואים על זה שזה סיפור של ילדים (הן בצורת הצגת העלילה והן בניסוח).
א ני
משתמש מתקדם
 
הודעות: 54
הצטרף: ו' מרץ 08, 2013 3:35 pm

א ני כתב:את האמת בלי לפגוע רואים על זה שזה סיפור של ילדים (הן בצורת הצגת העלילה והן בניסוח).


רק כדי לבהר את העניין, הכותב לא ילד.
מהכירות אישית.
לו היה האושר האנושי חשוף לעתיד ולקורותיו,
חלק ניכר ממנו היה מתפוגג בטרם עת.
סמל אישי של המשתמש
אהרן
משתמש מתקדם
 
הודעות: 104
הצטרף: ב' דצמבר 17, 2012 8:44 pm
מיקום: כל הזמן פה.

לא אמרתי שהכותב ילד, אלא שהרמה היא של ילדים (חטיפות נשקים על ההתחלה, עם חוסר ניסוח משוע.).
א ני
משתמש מתקדם
 
הודעות: 54
הצטרף: ו' מרץ 08, 2013 3:35 pm


חזור אל מאמרים

מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד
cron